על הסיטאר
הסיטאר הוא כלי פריטה הודי עשוי עץ ומתכת, רב מיתרים ומרשים במראהו. לסיטאר שתי מערכות מיתרים האחת צמודה לצוואר והשניה מעל לקשתות. מערכת המיתרים הצמודה לצוואר, שבדרך כלל אין פורטים עליהם, משמשת כתהודה למיתרי הפריטה העליונים.
מערכת המיתרים התחתונה מונה בין 11 ל 14 מיתרים המכווונים לסולם הנגינה שבחר
הנגן. מערכת המיתרים העליונה מתוחה על פני קשתות המאפשרות משיכת מיתר מעלה. באופן זה ניתן לעלות ולרדת בצלילים ולפתח דקויות נגינה ואפקטים ייחודיים לסיטאר.
מרבית הפריטה נעשית על פני המיתר הראשי ושאר המיתרים (כ 6 – 7 מיתרים)
משמשים כקצב וכהרמוניה. קיימים כיום שני סוגי סיטאר המייצגים שני סגנונות נגינה
מובילים. סוג אחד הוא על שמו של נגן הסיטאר המפורסם ראווי שנקר המייצג את סגנון
הנגינה 'הכלי' (אינסטרומנטאלי) והסגנון השני הוא על שמו של נגן הסיטאר האגדי וילייאט
חאן. וילייאט חאן ובנו סוג'אט חאן פתחו סגנון נגינה המחקה שירה. סגנון זה הוא מהיר יותר ומשלב שירי פולקלור. סגנון זה אני לומד ומנגן.
|